דיימלר פיינשל סרויסס ישראל בע"מ נ' חבצלת הסעות בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו באירוע תאונת דרכים.

התובעת טוענת כי בעת שרכבה עמד בנתיב ימני, פנה שמאלה אוטובוס הנתבעת שהיה בנתיב השמאלי. הפנייה שמאלה לא צלחה ולכן נהג הנתבעת נסע לאחור בחוסר זהירות, פגע ברכב התובעת וגרם לו לנזקים.

להגנתה טענה הנתבעת,כי במקום התאונה קיים נתיב אחד בלבד וכי אין כל אפשרות ששני כלי הרכב יעמדו על קו העצירה במקביל. לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי מפאת גודלו של האוטובוס ותנאי הכביש המחפירים נדרש נהג האוטובוס לבצע תיקון קל ולחזור בנסיעה לאחור. זאת בין היתר בשל עמוד שהוצב בימין הכביש על המדרכה וחסם לנהג האוטובוס מעבר חופשי לנסיעה. נהג האוטובוס נסע לאחור כחצי מטר. הנהג הפעיל את מצלמת הרוורס והביט במראות ולא ראה כל רכב עומד מאחוריו. עוד היא טענה כי אין קשר בין הנזקים הנתבעים לבין הנזק שנגרם באירוע ככל שנגרם.

בדיון התקיים לפני שמעתי את עדותם של הנהגים המעורבים. כן שמעתי את עדותו של נוסע ברכב התובעת. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה.

שוכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג אוטובוס הנתבעת. מעדותם של נהג התובעת והנוסע שהיה עמו ברכב, אשר הייתה מהימנה עלי, התרשמתי כי רכב התובעת היה בעמידה בעת התרחשות התאונה.

יתרה מכך, מעדותו של הנהג באוטובוס הנתבעת לבדה, ניתן היה ללמוד על אחריותו לאירוע התאונה. נהג הנתבעת הודה כי נסע לאחור וכי הוא לא הבחין כלל ברכב התובעת עובר לתאונה. לדבריו בסמוך לנסיעתו הוא שמע את נהג התובעת צועק לעברו כי הוא פגע ברכב התובעת. העובדה שנהג הנתבעת לא הבחין ברכב התובעת על אף שהפעיל את מצלמת הרוורס והביט במראות, אין בה כדי לשלול את טענת התובעת כי רכבה היה במקום במצב עמידה. במיוחד הדברים אמורים לאחר שנהג הנתבעת הודה כי נסע לאחור ללא מכוון כפי שראוי היה.

יש גם לציין כי באוטובוס הנתבעת היו נוסעים – מורים ותלמידים- כך שהנתבעת יכולה הייתה לזמן עדים מטעמה. הימנעות זו מזימון עדים, אשר יכולים היו להעיד לטובת הנתבעת פועלת לחובתה.

באשר לנזק הנתבע – התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי. הנתבעת לא הגישה חוות דעת שמאי נגדית. אינני מקבל את טענת הנתבעת כי לא ניתנה לה האפשרות לבדוק את רכב התובעת ולכן לא הוגשה חוות דעת שמאי מטעמה. ברשותה של הנתבעת היו צילומים של רכב הנתבעת כפי שצולמו על ידי נהג האוטובוס מיד בסמוך לאירוע. בנוסף, ברשות הנתבעת היו צילומים של רכב התובעת כפי שצולמו על ידי השמאי מטעם התובעת. לא הייתה כל מניעה כי בהסתמך על צילומים אלה תוגש חוות דעת נגדית. מכל מקום אם סברה הנתבעת, כי הנזקים הנתבעים הנם מוגזמים ביכולתה היה לזמן את השמאי מטעם התובעת לחקירה על חוות דעתו. הנתבעת לא עשתה כן. לאחר שעיינתי בחוות הדעת לא מצאתי לנכון לסטות מהאמור בה.

סוף דבר התביעה מתקבלת. אשר על כן הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3,244 ₪ . סכום זה כולל את שכר טרחת השמאי. הסכום ישולם בתוספת רבית והפרשי הצמדה מיום 22.6.2009.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית משפט בסך של 694 ₪, שכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪ וכן שכר העדים מטעם התובעת בסך של 600 ₪. אציין כי בקביעת סכום ההוצאות התחשבתי בכך שדיון קודם נדחה בשל אי התייצבות העד מטעם התובעת לדיון במועד ולפיכך הדיון נדחה.

הסכומים ישולמו בתוך 30יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"א, 27 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.